מוכנות הרשויות המקומיות לעת חירום

ליקויים מתמשכים ברשויות המקומיות

האיומים על העורף הישראלי התגברו משמעותית בשנים האחרונות. ישראל היא אחת המדינות המאוימות ביותר בעולם על-ידי איומי טילים ורקטות. חשוב לתקן הליקויים שנמצאו על-ידי מבקר המדינה, לשלב כוחות יחד עם השלטון המקומי ולהיערך בהקדם לכל תרחיש אפשרי
▪ ▪ ▪
השלטון המקומי בישראל אמון על דאגה לרווחת התושבים הנמצאים תחת שיפוטו ועל מענה לצרכיהם היומיומיים. סמכויותיו של השלטון המקומי וחלוקת התפקידים בינו ובין השלטון המרכזי אינן מוגדרות בבירור. הרשויות המקומיות הן עדיין זרוע מבצעת של השלטון המרכזי. האתגרים העומדים בפני השלטון המקומי בישראל הם רבים אחד החשובים שבהם הוא נושא – הביטחון ומוכנות הרשויות המקומיות לעת חרום. תפקידה העיקרי של הרשות המקומית במצבי חרום הוא להקטין את השפעתם של האירועים על התושבים. מאידך, משימת משרדי הממשלה בחירום היא לתמוך ברשויות, ולשמר את חוסנו ותפקודו של המשק.

לצורך אספקת השירותים, מקיימת הרשות המקומית סדרה של הסדרים ניהוליים הכוללים בין השאר נהלי עבודה תחומיים, נהלי עבודת מטה, ריכוז של משאבי ידע וכוח אדם. משאבים אלה, המרוכזים בתחומה של הרשות בנוסף לציוד, מהווים בשעת חרום מרכיב חיוני בהיערכות העורף. לצד הרשות המקומית במצבי חרום פועלים גופים רבים כגון: משרדי ממשלה, גורמי חרום ממלכתיים- משטרה, צה"ל, מד"א, פיקוד העורף, משק לשעת חירום שהפך לחלק מרח"ל-רשות חירום לאומית אשר השתלבה במשרד להגנת העורף, נציגי המגזר העסקי וגורמי מגזר שלישי כמו – עמותות, ארגוני סיוע, אלכא – ג'וינט, הסוכנות היהודית ועוד.

הנחת היסוד לכל פעילות "המאמץ האזרחי" היא שהמערכות האזרחיות השונות, ובעיקר משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, ימשיכו לבצע את תפקידי השגרה שלהן גם בשעת חירום, בנוסף לתפקידים הנובעים מעצם שעת החרום. במקרה של קריסת הרשות המקומית – פיקוד העורף ערוך לסייע לרשות עד למצב של לקיחת אחריות על ניהול העיר. ברשויות רבות קיים מרכז חוסן, מדובר בכלי מקצועי – ארגוני המאפשר לרשות המקומית להיערך לאספקת מענה לקהילה בשעת חירום, ובמקביל, לחזק את חוסנה בתקופת רגיעה.

עיקרי תפקידי הרשות המקומית במצבי חירום הם מתן מחסה וקורת-גג לתושבים שבתיהם נפגעו ולעקורים, סיוע פיזי ותמיכה נפשית בפרטים וקהילות, טיפול באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, מסירת מידע לציבור, אספקת מים במקרים של תקלות וכשלים במערכת המים, אספקת מזון לתושבים הנאלצים לשהות במקלטים ולאוכלוסיות מיוחדות שאינן מסוגלות לדאוג לעצמן, וידוא אספקת שירותים חיוניים לתושבי הרשות – גם שירותים הניתנים על-ידי גורמים ממלכתיים, מתן עדיפות בשירותים מוניציפאליים למפעלים חיוניים בשטח שיפוטה של הרשות, טיפול בתשתיות חיוניות, פתיחת דרכים ותיקון כבישים במרחב השיפוט של הרשות, טיפול בחללים ובמשפחותיהם.

ממחקר שבוצע לאחרונה בנושא תפקודו של ראש הרשות ואשר התפרסם בספר "כלכלה, חברה והפרטה בשלטון המקומי" עולה כי תושבי הרשות המקומית נוטים לשפוט את המכהן לפי הקריטריון של מידת המוכנות וההתמודדות בפועל של הרשות במצבי חירום ומייחסים לו תפקוד טוב או גרוע בהתאם לכך. במקרים שבהם תושבי הרשות מאמינים כי הרשות המקומית הייתה יכולה לעשות יותר כדי למנוע את הנזקים שנגרמו ממצב החירום, הם נוטים לייחס למכהן את האחריות לכך ולהענישו על כך בהחלפתו בבחירות ובמקרים שבהם תושבי הרשות מאמינים כי הרשות עשתה את כל הנדרש כדי למנוע את הנזק, הם נוטים לתת למכהן קרדיט על העשייה ולתגמלו בבחירה-מחדש.

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה כנס מיוחד לנושא זה ביולי 2011 בשיתוף נציגי מרכז השלטון המקומי וראשי ערים בישראל, הם ביקשו להציג וללמוד מניסיונם של ראשי רשויות שחוו אירועים ביטחוניים משמעותיים בעירם כמו גם לקבל תובנות שיאפשרו לשפר את אופן התמודדות האיומים העתידיים על הרשות ותושביה. מפקד פיקוד העורף, האלוף יאיר גולן ציין בדיון כי "משך הלחימה בעימות הבא יהיה ארוך יותר, מספר הטילים שיופעלו נגדנו יהיה גדול משמעותית, טווח הטילים גדל וחל שיפור משמעותי בדיוק ובעוצמתו הטילים. העברנו לכל אחת מהרשויות את תרחיש החרום שצפוי להתפתח בעיר, כולל מספר הטילים שינחתו בעיר וזמן ההתרעה שיהיה להם עד לנפילת הטילים. היום אנחנו לא מאמנים רק את ראשי הרשויות אלא עד אחרון העובדים ברשות. אנחנו מצפים שחלק גדול מהשירותים שיקבלו האזרחים בשעת חרום יינתנו במקלטים הציבוריים. לא הצלחנו ממש לגייס ולתרגל תלמידים מתנדבים שיעזרו בשעת חירום.

נכון להיום ישנם 28 מפעלים שמחזיקים חומרים מסוכנים הנמצאים בקרבת הערים". יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט אמר כי "בעקבות מלחמת לבנון ה -2 חלו תמורות רבות בתפיסת העורף בלחימה. צה"ל ומערכת הביטחון הכירו ביתרונות של הרשויות המקומיות בזירת העורף, וביחד התחלנו לגבש צורת הפעלה אחידה אותה אנו מתרגלים מעת לעת. גם במלחמה הבאה ראשי הערים יהיו המפקדים בשטח. יו"ר וועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף ח"כ זאב בילסקי אמר בדיון כי "כדי שנוכל בשעת חירום לאפשר לראשי הרשויות לנהל את העיר כמפקדי אוגדות חייבים לאפשר להם לקבל סמכויות אופרטיביות על-פי חוק".

ראש עיריית חיפה, יונה יהב אמר בכנס כי הוא "ממש מבועת מהאפשרות שבחיפה תהיה רעידת אדמה או צונאמי". "זה מפחיד אותי אפילו יותר מהאפשרות שיפלו טילים בעורף. במצב הנוכחי אנחנו ממש לא בכיוון להתמודדות בתרחישים אלו. לצערי את מרבית ציוד החירום שלנו אנחנו רוכשים מכספי תרומות. ראש עיריית שדרות, דוד בוסקילה ציין כי "הדבר החשוב ביותר בהתמודדות של התושבים בתרחישי חרום זה החוסן החברתי. בזמן המלחמה כל השרים מגיעים לבקר אותנו אבל באותו רגע שהלחימה הסתיימה הם כולם נעלמו. האטימות של הממשלה עוברת כל גבול. ישוב שלא יהיה מוכן, בסופו של דבר יינטש בשעת מלחמה".

אחד הנושאים שבהם עסקו דוחות מבקר המדינה הוא ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעתות חרום. לא אחת נאמר כי הנטל העיקרי בלחימה בעורף או באירועי חרום מוטל על הרשויות המקומיות ועל כן עליהן להיערך לכך.

ממצאי הביקורת בתחום זה מעלים כי חמש שנים לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה, ואף על-פי שחלה התקדמות בהיערכות בתחומים שונים, עדיין דומה שהגופים המופקדים על היערכות הרשויות המקומיות מנסים להתנער מאחריות וטרם התקבלו ההחלטות הנדרשות, והדבר מלמד על מחדל מתמשך שהיה ראוי לתקנו בהקדם. המבקר חשף בדוח שלו מלפני שנתיים – כי ישראל עדיין לא ערוכה לשעת חרום. במספר רשויות מקומיות התגלו ליקויים מתמשכים שעלולים לסכן עשרות אלפי בני אדם: אין מספיק מקלטים, חלק מבתי הספר לא ממוגנים ולא הוכן מיגון לבעלי מוגבלויות. עדיין לא הוסדר על-ידי מקבלי ההחלטות נושא חלוקת תחומי האחריות בין משרד הפנים, פיקוד העורף ורח"ל להכנת ולהיערכות הרשויות המקומיות לעתות חיום משרד הפנים הוא המאסטר של הרשויות המקומיות", קובע המבקר. "משכך, עליו להיערך לפעולה במצבי החרום השונים גם אם לא הוכרז מצב חרום".

ראש הממשלה נתניהו אמר היום בישיבת הממשלה כי: "בשנים האחרונות אנחנו משפרים משמעותית את מוכנות העורף מול התקפות אלה וגם התקפות אחרות. אנחנו משקיעים מיליארדים כדי שהעורף יהיה מוגן יותר ומוכן יותר. אנחנו משקיעים מכיפות ברזל ועד צופרים, למיקלוט, למיגון, לשיפור מערכות ההתרעה. אנחנו נעשה שינויים בחקיקה כדי להתאים את המציאות המשפטית במדינת ישראל למציאות הביטחונית ולאיומים שנגזרים ממנה. חלק ניכר מהשינויים הללו כבר נצפו. ניתן היה לראות אותם בתפקוד של העורף במבצע 'עמוד ענן', אבל לצד זה צריך לזכור שיהיה קשה להגיע למיגון מושלם. בסופו של דבר, שום מיגון איננו יכול להוות תחליף לכוח המחץ של צה"ל ולכוח העמידה והחוסן של הציבור הישראלי בזמן ההתקפה".

לסיכום, הממשלה צריכה להגביר שיתוף פעולה ולהאציל סמכויות ניהול על ראשי השלטון המקומי בישראל, משרד הפנים צריך למלא את תפקידו באופן מיטבי, בייחוד בתחום מימון התקציבים וניתובם לרשויות הנזקקות לכך, עליו לקבל באופן שוטף מידע מקיף וכולל בכל הנוגע למידת ההיערכות והמוכנות של הרשויות לעתות חירום. על פיקוד העורף להמשיך בטיפולו בארגון ובהכשרה של מתנדבים מקרב האוכלוסיה למשימות הסיוע האזרחי בעת חירום.

לנוכח הממצאים החמורים של הבדיקות שעשה פיקוד העורף בתחום התחזוקה והכשירות של המקלטים הציבוריים, עליו לדאוג לכך שביקורות המוכנות יתבצעו בתדירות הנדרשת ושהיקפן יהיה רחב כנדרש; ועליו גם לדרוש מהרשויות המקומיות להציג תוכנית לתיקון הליקויים. על הרשויות המקומיות להגביר אחריות ונוכחות בשטח, לשפר את מכלול פעולותיהן בנוגע להיערכותן ולמוכנותן בשעת חרום, ובכלל זה להעמיד בראש יחידותיהן העוסקות בחרום ממונה על הביטחון שיידרש להפעיל את כל המערך העירוני בעת חרום.

הכותב משמש כמרצה במכון לשלטון מקומי באוניברסיטת בר-אילן, יועץ אסטרטגי לחברות וארגונים. פרסם לאחרונה את הספר: "כלכלה חברה והפרטה בשלטון המקומי", שימש בעבר כיועץ בכיר לראש הממשלה אריאל שרון ויועץ במשרד ראש הממשלה נתניהו.