הקריטריונים המקוריים הגבילו את החברות הזרות לחברות שפועלות במדינות מפותחות בלבד, מה שהוריד מעל הפרק השתתפות של רוב החברות
אריק מירובסקי || 11.07.2016 13:31
לפני כחודש הביא איש העסקים איתן לסרי נציגים משבע חברות בנייה טורקיות לפגוש את את בכירי קבינט הדיור וחברות ייזום ישראליות בתחום הדיור, על מנת שיתרשמו בצורה לא אמצעית מיוזמת כחלון להשתמש בחברות בנייה זרות כדי להאיץ את קצב הבנייה. מהר מאוד התברר לנציגים הטורקים כי הקול הקורא שפירסמה הממשלה במארס השנה ימנע מהן, כמו גם מחברות רבות אחרות, להגיע ארצה.
“אחת מדרישות הסף היתה שהחברות צריכות לבנות במדינות עם תמ”ג לנפש של 30 אלף דולר לפחות”, הסביר לסרי. “המשמעות של זה היא שהתנאי הגביל את החברות הקבלניות רק לחברות שעובדות במדינות מפותחות מתקדמות. אין הרבה חברות כאלה שירצו לפעול בישראל, וגם אם כן – עלות העסקתן יכולה להגיע לרמות גבוהות מאוד, במחירים לא תחרותיים”. לדבריו, “הנציגים הטורקיים הסבירו כי הם פועלים בעיקר במדינות אסיה ואפריקה, ולכן לא יוכלו לעמוד בדרישה הזו”.
לנציגים הטורקים שהשתתפו במפגשים ולנציגי חברות זרות נוספות היו הערות גם בנוגע להגדרה מהי יחידת דיור (למשל, האם חדרי מלון ויחידות דיור בבתי אבות יכולות להיחשב כחלק מהרזומה לצורך בנייה למגורים), לגבי הוותק המינימלי שנדרש מאנשי המקצוע הפועלים בפרוייקטים מטעם החברות הקבלניות, ובנוגע לשווי ההשקעה בציוד שמפעילות החברות הללו. “במפגש הוסבר שחברות רב לאומיות אינן נוהגות לרכוש ציוד במדינות שבהן הן פועלות, אלא לשכור אותו – ולכן מדובר בתנאי בלתי סביר”, הסביר לסרי.
לאחר המפגש התקיימו בירורים במשרדי הממשלה, ובסופו של דבר הוחלט לשנות חלק מתנאי המרכז, כך שיהיה קל יותר לחברות הזרות להיכנס ארצה. עכשיו נוצרה בעיה אחרת – במקביל לשינוי התנאים, נדחה המועד האחרון להגשת הצעות מה-15 ביולי ל-1 באוגוסט, מה שעלול להתגלות כהארכה קצרה מדי.
http://www.themarker.com/realestate/1.3003453
